מתעלם מהצרכים

מתעלם מהצרכים כמו היו ילדים,

כשהשנים עוברות הם רק יותר חצופים.

משחק בזכרון אולי הייתי טוב -

את התשובה לא אגלה בזמן הקרוב.

מחפש פוסטר לתקן את הקיר,

מסתבך עם הגיון פשוט אבל שביר.

 

מעביר את החיים עם פזמון מטופש,

כרטיס ביקור משומש. בר אפלולי מעופש,

עם אנשים קטנים שרק נראים גדולים.

עם כיסים מלאים גם אני במוזמנים.

אני חוזר מוקדם - מונית שירות קו אפס.

שתיה חינם ואני שותה מהברז.

הבושה מתגלגלת והחוק לא מוזמן,

היא מקבלת גם צ'קים אבל עדיף מזומן.

אני שורף קוביה ומעשן את היופי,

החיים הם טופי. אני צעצוע עם אופי.

יורק אל היד ומכניס אל הכיס,

עוד ארבע עשרה כאלה ויש לי כרטיס.

 

נופל לקלישאות אבל נזהר מנושים.

דואר אלקטרוני מפזר פרעושים,

מחבל לי בשמחה ואני כמו חמור:

מקווה שגם זה יתחלף עם הדור.

מחמם לי במיקרו, מערבב עם כפית.

תוך חמש דקות הצלחה תקדימית

והכאב חונק ומצטלם נהדר.

בחיים לא הרגשתי כל כך מיותר.

מול מסך פלזמה אני קרוב לבכי,

מזדהה עם קורבנות אבל מסריח מבית השחי.

לא מפקיד אגורות רק שקלים עגולים -

אם החשבון אותי גומר אז לפחות בפנים.

 

[כל הזכויות, וכו'. מתוך 'דיגיטל_מי - מתעלם מהצרכים', הוצאת אודיו מונטאז', 2008]

 

 

יש גם וידיאו