חומוס פול און

שיטוטים באינטרנט בשעות הקטנות של הלילה מולידים לפעמים הברקות. מי שלא מצא עצמו מעולם מול שורת החיפוש ביו טיוב, כשאין לו מושג מה יבדר אותו בשעה כזאת, ועצמו מגרד עמוק כדי לשלוף איזו שנינות או בדל אסוציאציה שאולי תוליד סרטון מספק – כאילו מעולם לא באמת גלש באינטרנט.
המשפט האחרון נשמע כמו משפט של מכור לאינטרנט, ואלה באמת התחתיות שיצא לי להתמרח בהן בלילות של חוסר שינה. אבל יו טיוב היא ישות כה רבת עוצמה, שלפעמים התוצאה מדהימה באופן לא רגיל.
זה לא הולך להיות פוסט שיר הלל ליו טיוב. נראה לי שכל פוסט שיפורסם פה יהיה במידה מסוימת שיר הלל ליו טיוב. אולי רוב רובם של הפוסטים בכלל הם כאלה.

'הקס' (HEX) הוא הרכב מולטימדיה משנות התשעים. על הפן המוזיקלי אחראים לרוב הצמד 'קולדקאט' (Coldcut), ועל העיצוב אחראים לרוב רוברט פפרל ומיילס ויסמן. לפני שנמשיך הכרחי לציין שקולדקאט היו המכה הניצחת שהעיפה אותי לנסות בפעם הראשונה ליצור מוזיקה אלקטרונית. כתבתי על זה בכל מיני הזדמנויות, והקשבתי למוזיקה לפני שהכרתי אותם, אבל נוצר מצב שבנקודה מסוימת בזמן הייתי מוכן לנשק את האדמה שהם דרכו עליה, אספתי באדיקות תקליטים ודיסקים והקלטות ומה לא. סגירת המעגל הגיעה ב2006, כשקולדקאט הגיעו לארץ ואני פצחתי בפולחן שכלל שידור תכנית מיוחדת בקול הקמפוס (יחד עם ברק חיימוביץ'), ראיון (!) והופעה שהיתה יותר מרגשת ממשמעותית מוזיקלית.

קולדקאט, כמו רוב האמנים שאני אוהב, עושים הרבה פרויקטים. די ג'יי פוד הוא המוכר שבהם, אבל היו גם 'רוטס', 'בוגוס אורדר' ואחד האהובים עלי – 'הקס' . הקס הוציאו כל מיני 'משחקים' ואפליקציות למחשב שכללו מוזיקה וממשק שבו המשתמש משחק עם צורות וצבעים בעזרת מקלדת או ג'ויסטיק. הקונספט והטכנולוגיה השאפתנית מראש כוונו לקהל של סטלנים, אבל הבחירה בקונסולות המשוכללות והיקרות של אז, CD-I ו 3DO (או קלטות VHS בתפוצה מצומצמת) הנחיתה עליהם מכת צ'וקומוקו לתהומות הנשכחים של ההיסטוריה.

CD-i. שבע מאות דולר והבייבי הזה שלך. זה גם עושה קריוקי.

החברה היחידה שהיתה קשורה לפרויקט ושרדה היא 'נינג'ה טיון', חברת התקליטים שקולדקאט הקימו כדי שיוכלו להוציא מה שבא להם (והם באמת מעורבים בשבעת הריליסים הראשונים). נינג'ה טיון הוציאו את הפסקולים של אותן אפליקציות על תקליטים ותקליטורים – פורמטים שעדיין קיימים (נכון לפברואר 2008).

הפסקול הראשון שיצא 'Global Chaos', הוא גם הסיבה לכל המאמר הזה. באחד מאותם לילות יו טיוב, בהברקה של רגע, מצאתי עצמי מול המרה של קלטת הוידיאו הנדירה הזאת. זה היה כיף בעשר הדקות הראשונות, ואז הבנתי שאני לא מכיר מספיק סוגים של הנאות כימיקליות בשביל באמת להתחבר.

צריך להבין – קולדקאט אמנם ידועים כאמני קאט אנד פייסט, די ג'יים ומפיקים ורסטיליים – אבל לשיא הצלחתם המסחרית הם הגיעו עם הפקות האוס סטנדרטיות (החומרים שהפיקו ליאז ולליסה סטנספילד) או איזי ליסטנינג (הסינגל autumn leaves, שעדיין זוכה להשמעות בגלגל"צ). בפסקולים של הקס הם לקחו את שני הכיוונים הללו לכיוונים יותר קיצוניים, ויש שם מעט מאוד סימפולים. בפסקול של Global Chaos הם לקחו את הנסיון שלהם בהפקות רקידות ובנאליות לכיוון רייבי לגמרי. אני ממליץ להקשיב להתחלה של הפסקול כדי להבין במה מדובר, זה גם החלק הכי טוב באלבום לדעתי.  מי שמצליח להחזיק מעמד מהתחלה ועד הסוף (כל ששת החלקים), מתבקש ליצור קשר עם המדור (ולקחת אותי בחשבון לקניה הבאה).

 בסוף Global Chaos יש טעימה קטנה מ Digital Love, האלבום הכי טוב בפרויקט לדעתי. הוא מורכב ממלודיות איטיות ומינימליסטיות, בעלות מבנה רפטטיבי ומונוטוני יחסית ליצירות סינתיסייזר של אמנים עם רקע קומפוזיטורי מעונב משנות השבעים -שמונים, דוגמת ז'אן מישל ז'אר וואנגליס. אם כבר, אז אפשר למצוא דימיון עם יוצרים מוקדמים יותר, מתקופת הניסויים הראשונים במוזיקה אלקטרונית בשנות החמישים והשישים, כמו אוליבייר מסיין (מ37!) , ריימונד סקוט וסטיב רייך – רק הרבה הרבה יותר רגוע ונעים לאוזן. כשהזמנתי אותו על תקליט מהאתר של נינג'ה טיון לפני כמה שנים הם הודיעו לי שקניתי את העותק האחרון.
השבוע גיליתי ש Digital Love יצא כממשק ממוחשב לפתיחת הצ'אקרות, שטומן בחובו הפעלת דמויות תלת מימדיות בטכניקות של יוגה ושינויי צבעים מרגיעים. נשמע מדהים.

שני מיני אלבומים נוספים שיצאו בNtone, סוג של לייבל בת של נינג'ה טיון שלא ממש הצדיק את קיומו, הם Antistatic  ו Psychic Dentist. כששומעים אותם ברור שהצד החזק של 'הקס' הוא החלק האמביינטי ולא הרייבי המקושקש של Global Chaos. בשני המיני אלבומים מעטפת הסאונד הרבה יותר מלאה מב- Digital Love, ולפעמים ישנם אפילו מקצבי אומצה אומצה לא מתוחכמים שמאפיינים הרבה מהנעשה באלקטרוניקה של שנות התשעים, אבל התוצאה הסופית שווה את החיפוש.

הפרויקט האחרון שקשור בהרכב היה שיתוף פעולה בכל הקשור לדיסק המולטימדיה שצורף ל Let Us Play, האלבום הראשון של קולדקאט בנינג'ה טיון מ1997. אותו דיסק שהעיף את שי ליברובסקי הינוקא מהכסא של המחשב. הוא כלל אפליקציות מיקסוסים פרימיטיביות לשירים מהאלבום, וכמה קליפים שנוצרו באמצעות VJamm, תוכנה למיקסוס וידיאו ואודיו שפותחה ע"י קולדקאט בהתבסס על מנוע שפותח ע"י רוב פפרל. באותו אלבום קולדקאט שיתפו פעולה עם הקסטטיק, הרכב שלפחות בתחילת דרכו ביסס את היצירה שלו על הVJamm (והופיע בארץ בהופעה מדהימה בפסטיבל זנית החד-פעמי), וממשיך את המורשת האודיו ויזואלית של הקס עד היום. בדצמבר יוצא להם די וי די מקיף, וזו מתנה נחמדה שכל ילד יעדיף.

5 מחשבות על “חומוס פול און

  1. פינגבק: ההרצאה שלי מתוך ערב 12 דקות בצוותא: 'האלבום- הדור הבא' | הלא קריטי

  2. פינגבק: מוות להיפ הופ, יחי ההיפ הופ | הלא קריטי

  3. פינגבק: ההרצאה שלי מתוך ערב 12 דקות בצוותא: 'האלבום- הדור הבא' | הלא קריטי

  4. פינגבק: 22, מיליון, אלפיים ושש עשרה, עשר | הלא קריטי

  5. פינגבק: 2016 – המוזיקה שאהבתי | הלא קריטי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s