כמו קלצונה רק לא רציני

בקיץ 2006 שחררתי להורדה חינם אוסף של אילתורים מוזיקליים שונים שלי עם חברים. רובו מורכב מהקלטות  של ג'אם ארוך שלי עם אורן מרקוביץ', חבר יקר ואמן (שמציג בקרוב תערוכה בגלריה 100 ברעננה), שלפי דעתי זו היתה הפעם הראשונה שבכלל ניגנו ביחד. זה היה יום ההולדת שלו ושל ארה"ב בקיץ 2005, ואני בכלל הגעתי להוד השרון עם שני סמפלרים, מיקרופון, מיקסר ומחשב בשביל פרויקט אחר (אופרת היפ הופ חללית בהמשכים) שיראה אור בעתיד הרחוק, עם אדם בורד (חבר יקר בפני עצמו. אולי הבן דוד שמעולם לא היה לי). אורן ניגן על גיטרה אקוסטית, שר והקריא שירה. אני קבעתי את הסאונד הכללי ואת ההפקה האלקטרונית עם שני סמפלרים ואפילו הקראתי קטע ממחברת השירים של אדם, שקולו בוקע בחלקים מההקלטות, ושהשתתף בהקלטות אחרות.

ההקלטות החיות נערכו קצת על המחשב שלי, והתוצאה בהחלט לא קלה לעיכול. זה מעין בליל של רוק חללי אקוסטי פסיכדלי, היפ הופ אשכנזי ואלקטרוניקה שכלתנית. בטוח שיש מקום לשיפור, אם היינו רוצים להוסיף כלים נוספים (כמו בס, למשל), אבל אני ממש אוהב את התוצאה הסופית, ולא ממש מצאתי את החשק להמשיך ולעבוד על הפרוייקט. יש משהו בהקלטה החד פעמית שהוא גם שובה לב ומאוד חזק, וגם על גבול הבלתי אפשרי לשחזור. האמת היא שאורן לא ממש אהב את התוצאה בהתחלה (אך גם לא התנגד שתראה אור), ורק אחרי כמה עשרות האזנות נשבה בקסמו של האלבום, וכיום הוא אוהב אותו כמוני. אדם עדיין לא מקבל אותו בשלמותו, ואוהב בעיקר את 'פארק הירקון' (עם זוהר קרפ) ו'שירת הצפרדעים'.

קצת על הצד הטכני: הרוב הוקלט בחדר השינה של אדם. דרך המיקרופון, שחובר לסמפלר דרך מיקסר, שומעים את המתרחש בחדר. עם הסמפלר ניגנתי מקצבים וצלילים, וגם ערכתי אפקטים על מה שנקלט מהמיקרופון, בין אם אלה דיאלוגים ובין אם זה שיר שאורן מנגן ושר. בגלל הרגישות הגבוהה של המיקרופון כיבינו את הרמקולים, והאזנו לנגינה באמצעות שני זוגות אזניות.

באתר שמאכסן את 'סמבוסק 2005' רשום שהורידו את האלבום הזה מעל לשלוש עשרה אלף איש. זה נתון לא הגיוני בעליל, בעיקר בגלל שלא ניתקלתי בשום תגובה של מישהו לאלבום הזה, מעולם. חיפוש בגוגל לא מגלה שום התיחסות לאלבום, וכמעט ומעולם לא קיבלתי עליו ביקורת מאף אחד מחוץ למעגל החברים שלי. ב Last.fm גיליתי כמה בלגים שמקשיבים לאלבום מדי פעם… אז נכון, לא השקעתי ברמת הגימור הסופית, וגם לא ביח"צון שלו (מלבד הופעת השקה שדווקא היתה מעולה), אבל זו לא סיבה לתת לפיסת מוזיקה כה מהנה להיעלם בתהום השיכחה. חשוב לי לציין שאני לא מתכנן להשקיע באיזכור האלבום הזה בכל מיני הזדמנויות מלבד במאמר הנ"ל. הוא מייצג נקודה ספציפית בזמן וכך הוא ישאר, מבחינתי, מה גם שבקרוב אשיק פרוייקט חדש שלי שלו אקדיש את מלאכת היחצ"ון הראויה.

סתם בא לי שתקשיבו לזה. למה לא בעצם?

מחשבה אחת על “כמו קלצונה רק לא רציני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s