תשע באפס

אני לא יודע הרבה על פסטיבל מאד מיוזיק, שמתהדר ב-40 הרכבים שמופיעים בדרום ת-א והכניסה אליו חינם. למען האמת- אירועים מהסוג  הזה כבר מזמן לא מעניינים אותי. התיאור בעמוד הפייסבוק התמקד במספר ההרכבים ולא במוזיקה שההרכבים האלה מנגנים. גם אם 300 הרכבים מנגנים חינם אחד על גבי השני- את מי זה מעניין? מוזיקה היא דבר סובייקטיבי לחלוטין, וההגדרות הכמותיות האלה לא עושות לי חשק לכלום. אז כמו הרבה אירועים שהתיאור שלהם לא ממוקד, גם לזה קיבלתי הזמנה בפייסבוק וגם מזה התעלמתי במהרה.

אחרי כמה ימים חבר שיתף מאמר שכתבתי לפני שנתיים בדיון שהופיע בעמוד האירוע. קראתי את הדיונים שהתפתחו שם, ונדהמתי: אילן גרין, מוזיקאי מוערך (כיום אמן סולו ובונה כלי נגינה הזויים ובעבר איש מרכזי ב'נקמת הטרקטור'), הוביל מחאה נגד מארגני הפסטיבל עקב אי-תשלום למוזיקאים המופיעים בו. עיקר הטענה שלו ושל חבריו היתה שהאירוע ממומן ע"י גופים עסקיים כמו גלובס ואורנג', ולכן אין סיבה שההרכבים יופיעו בלי לקבל תמורה. מאז הדיון הספיק לצאת מגבולות הפייסבוק.

באופן אישי הגישה הזאת מעצבנת אותי קלות. כל עוד התנאים ברורים, כל הרכב רשאי להחליט אם בא לו להופיע בחינם או לא, ואין פה שום שערוריה. הרי בסופו של דבר נמצאו 40 הרכבים שהדיל הזה מתאים להם: אולי הם הרכבים צעירים ששמחים על כל במה, אולי זה בדיוק מסתדר להם מבחינת זמנים, או כהכנה להופעה יותר חשובה בה הם יכולים להתאמן ולנסות משהו אחר, ואולי מתאים להם שמישהו אחר שובר את הראש על יחסי ציבור. לא פנו אלי, וברור לי שהייתי מסרב, אבל אולי לפני 8 שנים הייתי מצטרף בשמחה. עיצבן אותי שההתנפלות קורית מול גוף מחוץ לתעשייה שפשוט קל להאשים אותו בלי להסתכסך מול אף גורם משמעותי, וששום צעד שלו לא ישפיע על התנהלות עתידית בשוק המוזיקה. היתה אפילו איזו להקה שהחליטה לפרוש כמה ימים לפני, כי 'לא יתכן שגופים גדולים וחזקים שעומדים מאחורי הארוע יבקשו הופעה ללא תשלום מלהקה' כמוה. אז א'- מסתבר שיתכן, ו-ב'- כדאי שאותה להקה תבדוק על מה היא חותמת לפני שהיא מסכימה, או שתשיג מנהל. אם כי אני מוכרח להודות שכשלעצמו מדובר במהלך שיווקי שכנראה באמת יותר מוצלח מהופעה באירוע הזה.

הייתם הולכים להופעה שלו?

הייתם הולכים להופעה שלו?

מהר מאוד התעצבנתי ממש. נזכרתי בהופעות שהיו לי בקוסמונאוט, בכלל, בסופהביט (ז"ל כולם), באינדינגב הראשון, באוגנדה ובצימר (יבדל"ה) בהם ניתן לי חופש יצירתי מוחלט ונחקקו בי זכרונות מופלאים, והזכות שהיתה לי לפרגן למקומות שהיה לי חשוב שיתקיימו. ומנגד, התבטאויות שנדמה שכמעט בזות לרעיון. אח"כ הצטרף לדיון מוזיקאי שרק לפני שנה הזמין אותי להופיע בחינם בהופעה שלו בירושלים, תמורת חשיפה (כמובן שלא אחשוף את שמו), שלא הסכים איתי.

אילן גרין פתח קבוצת פייסבוק בשם 'רוצים חוק מוזיקה', שמיהרתי להצטרף אליה. בגדול- אני לגמרי בעדו ובעד היוזמה. במניפסט של הקבוצה (שמונה מעל ל3000 חברים) יש דברים שאני בעדם ודברים שאני נגדם. החשוב שבהם הוא תמיכה במוזיקה פופולארית, ובכלל תקצוב ממשלתי הגיוני מתוך סל התרבות. אם יש תקציב להרכבים קאמריים, להיכלי תרבות עירוניים, לאופרה וללהקות צבאיות- אין שום סיבה שגם מוזיקאים אלטרנטיביים ופופולאריים לא יקבלו איזה נתח מהעוגה. גם תחום חלוקת התמלוגים צריך לעבור רפורמה יעילה יותר, ובטח יש משהו שאפשר לעשות בכל הקשור להרכבים שנדרשים לשלם על הופעות שלא מכרו מספיק כרטיסים. הסעיף הבעייתי ביותר לדעתי הוא 'האכיפה באינטרנט' שיכול להיות הרסני ביותר אם הוא בכלל אפשרי, ולמעשה אני רואה בכל מי שינסה להחשיך את סולסיק, יוטיוב או בנדקמפ כאויב.

אבל מעבר למניפסט, הגישה שמשתקפת בדיונים בעמוד של הפסטיבל המצ'וקמק ההוא מעבירה בי בחילה קלה. מוזיקאים ומגיבים שונים זרקו כל אחד בתורו האשמות שהן בעצם 'אני מאמין' באשר ל'מתי מותר למוזיקאי להופיע בחינם, ומתי לא(לא- כשיש תאגידים; כן- כשיש מסכנים)', ובאופן כללי התיחסות להופעות חיות כאל הפרנסה העיקרית של המוזיקאי, ודרישה לסולידריות בין מוזיקאים. זה נשמע נכון, אבל זה נאיבי, צבוע או נפוח. תלוי מי טוען מה.

מאמי, מה אני- מאני?

לא כל המוזיקאים סחבקים, לא כל המוזיקאים יודעים לנגן ולא כל המוזיקאים אמנים. אין קשר בין הרכב נויז להרכב שבא לעשות שמח, אין קשר בין מוזיקאי שנמצא בתחום 30 שנה לבין חבורת פרחחים בני עשרה שעושה בלגן ואני אישית לא רוצה קשר עם מי שלדעתי עושה מוזיקה גרועה. כאחד שמתעסק בסימפולים ומניפולציות של סאונד יוצא שאני מקבל הצעות 'אמנותיות' מסוימות, וכל עוד אני מחליט שאני מתפרנס ממוזיקה, אני לא במקום של לסרב להצעות\ סכומים כאלה (בדיוק כמו שאינסטלטור לא מסרב להצעות עבודה). המוזיקאים שמתפרנסים ממוזיקה בארץ הם לא רק אלו ששמם שגור בכל פה. יש גם מוזיקאים עצמאיים כמו עוזי פיינרמן, ספי ציזלינג או אדם שפלן, שאני לא מעורב בחשבון הבנק שלהם, אבל הם מנגנים בעשרות הרכבים- בטח לא משהו שכל מוזיקאי יכול (או רוצה) לעשות. כי התפיסה היא שמוזיקאי אמור להתפרנס בעיקר מהופעות חיות, וזה לא נכון. זה אפילו מסוכן לחשוב ככה. מוזיקאי טוב יכול להציע הרבה מעבר להופעה חיה, בטח מעבר להופעה חיה עם החומרים המקוריים שלו. הוא יכול ללמד מוזיקה, לכתוב מוזיקה לסרטים ופרסומות, לנגן בהפקות מעפנות ובהפעלות לילדים. דמיינו טבח שמוכן להכין רק מנה אחת. אם זאת מנה מצוינת עם המון ביקוש: תפדאל. לא חסרות חומוסיות מעולות במקום ממנו אני בא, ותמיד יש מקום לעוד. אבל אם אתה בוכה שאי אפשר להתפרנס בארץ מלהכין חומוס- אולי כדאי לנסות מרקים. ותודה לאל, יש מספיק אנשים שיודעים להעריך את הנשמה שיוצאת מהחצוצרה של ספי ומהגיטרה של עוזי, כדי ששני אלה (ורבים אחרים) יוכלו להזמין טייק אוואי מסינג אלונג בלי לחשוב פעמיים.

ולהופעה שלהן?

ולהופעה שלהן?

ואחזור על זה שוב: מוזיקאים צריכים להופיע בחינם, לפחות בהתחלה. לא יודע אם ה'קריירה' שלי היא דוגמא למשהו, אבל לא הייתי מגיע לאן שהגעתי, כולל האפשרות לקבל את הסכומים שאני מבקש, בלי לאסוף קהל ונסיון בהרבה מאוד הופעות במקומות, שחלק מהם לא יכל או רצה לשלם לי. כשלמדתי סאונד המורים סיפרו שהם התחילו לעבוד בחינם, היו צריכים להכין קפה, לשתוק, ולהסתכל על איך שהמקצוענים מתעסקים עם הציוד היקר. שמעתי גם שעורכי דין ורופאים עושים סטאז'ים ארוכים ללא תשלום, ולא חסרים תחומים נוספים שכדי לצבור ניסיון צריך לשנס מותניים, לקלל בשקט ולחכות הרבה מאוד זמן לתלוש המשכורת הראשון. פסטיבלים לא ממוקדים, בייחוד אם מעורבים בהם אנשים מחוץ לתעשייה (מפיק רציני לא היה מרים אירוע 'אינדי' ביום שיש את זה), הם הזדמנות מצוינת להרכבים צעירים לרכוש נסיון. וגם אם זו 'לא בעיה לקבוע הופעות במועדונים התל-אביביים הקטנים האלה', זה עדיין לא מבטיח שמישהו בכלל יגיע ו\או ישלם.

קראתי פעם שבצרפת ובלגיה יש סטטוס מסויים של מוזיקאים שבו הם מתחייבים להופיע כמות מסוימת של הופעות בשנה, וזוכים להבטחת הכנסה. לצערי אני לא מוצא לינקים לגבות את זה. מה שכן מצאתי זה מסמך מעניין וארוך שהתעצלתי לקרוא (בכל זאת, אני בן אדם עובד), אבל הצלחתי לדלות ממנו כמה פרטים מעניינים. לדוגמא, בקנדה יש מחלקה ממשלתית שממנת מוזיקאים מקצועיים בסכומים שמגיעים עד ל20,000 דולר קדני (כמעט 80,000 שקל), בדנמרק יש משרד דומה שמתקצב אפילו יותר (זה יכול להגיע למאה אלף שקל לפרויקט), ובאירלנד אמנים לא משלמים מס על רווחים מאמנות מלבד ל5%. הנתונים עדכניים לעשור הקודם, אך עדיין מתקדמים יחסית למה שמוזיקאים מקומיים יכולים לשאוף אליו. מוזר לי בכלל לדבר על יחס ממשלתי למוזיקאים, במדינה בה הרדיו השולט הוא רדיו צבאי.

אז מה אני בעצם מציע?

1- להופיע חינם כל עוד זה מתאים. אם יש לכם סיבה טובה להופיע חינם – לכו על זה. אל תתביישו להכנס במי שלא הוגן אליכם, אבל אפשר גם פשוט לסרב בנימוס. אל תיקחו את זה אישית. גם מעצבים גרפיים, צלמים ואחרים מתבקשים מדי פעם לעבוד בחינם.

2- אם החלטתם שאתם מתפרנסים ממוזיקה, תעשו כל מה שאתם יכולים כדי לעשות כסף ממוזיקה. נגנו בפרסומות, בפסקולים\ תאטרון\ מחול\ אולפנים\ חתונות, בכל הרכב שמציע לכם, בכל הזדמנות שאפשר להרוויח ממנה כסף, תעשו שיעורים פרטיים. תתפתחו לכל מה שמושך אתכם במוזיקה, בין אם זה תקלוט, הפקה, הקלטה, ייעוץ, קידום, כתיבה, וואטאבר. כי על הדרך אתם חייבים להיות גם אנשי עסקים טובים, וככאלה כדאי שתפיקו את המקסימום מהעסק שלכם, שבמקרה הזה מדובר בכישורים המוזיקליים שלכם. זה שההופעות שלכם לא נמכרות זה לא אומר כלום על האיכות שלכם כמוזיקאים והיכולת שלכם להתפרנס ממוזיקה. כמה מהמוזיקאים האהובים עלי בקושי מופיעים (שניים מהם אמני העשור הקודם שלי).

3- כנסו לעמוד של 'רוצים חוק מוזיקה'. הכוונות של רוב החברים שם טובות, וחלק מהרעיונות המוצלחים שם אפשר ורצוי לקדם. יש שם אנשים טובים שיכולים לעזור ולייעץ לכם. אחד כזה, שלדעתי חבר בקבוצה אבל אני לא לגמרי בטוח, הוא רועי פוברצ'יק. יש לו בלוג שמתמקד בפיתוח ומיקסום היכולת של מוזיקאים להשתפר ולהרוויח, ואני מאוד ממליץ עליו.

4- לא לפחד מטכנולוגיה. כשהתחילו להקליט מוזיקה, היו אירגונים של מוזיקאים (באמריקה או באנגליה? לא זוכר) ששבתו כי פחדו שתעלם להם ההכנסה מהופעות. אחרי כמה גלגולים ופורמטים, מוזיקאים יוצרים היום קריירות מיו-טיוב וקליפים ויראליים, מניהול נכון של מייספייס או בנד קמפ. בארץ יש את לוקץ', באמריקה את ג'סטין ביבר ובאנגליה את ארקטיק מאנקיז. יש עוד כמה.

5- תעשו משהו מעניין, בבקשה. מוזיקה היא דבר מדהים ואפשר למצוא הרבה ממנה בחינם. תקשיבו להמון דברים, תעכלו אותם, ותעשו משהו מסקרן ומעורר מחשבה. בבקשה. יש כל כך הרבה דרכים ליצור מוזיקה ויש כל כך הרבה דרכים לצרוך אותה. הכסף שלי כבר יגיע אליכם. או שלא.

מחשבה אחת על “תשע באפס

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s