הבלוק הצהוב

בערך בכיתה י' התחלתי לכתוב מחברת אסוציאציות. זה היה בלוק צהוב כזה של 50 עמודים, ומילאתי אותו תוך כמה חודשים בטקסטים משוחררים ורישומים. לא הרבה אחרי שמילאתי את כל העמודים התחלתי בלוק נוסף, וכשהתגייסתי כבר הייתי בבלוק התשיעי. הפורמט היה מאוד משוחרר אבל עם חוקים נוקשים לגבי צבע העט והפורמט של העמוד הראשון, השני והאחרון בכל בלוק. את חמשת הבלוקים הראשונים הצגתי במסגרת תערוכת הסיום של מגמת אמנות (ותודה למורה שלי חנה שיר). זה המון מלל ורישומים בתקופת זמן יחסית קצרה (בערך 450 עמודים תוך פחות משלוש שנים). לא מזמן סיימתי לכתוב את הבלוק ה-16. זה לקח לי 12 שנים.

התוכן שממלא חמשת הבלוקים שהוצגו בתערוכה של כיתה י"ב די צפוי – הומור ותהיות של נער מתבגר רגיש ומבולבל, תיאורים של סיטואציות חברתיות וריבים עם ההורים לצד קשקושים לא ברורים, כתיבה ברמה מביכה וכמה יציאות טובות. משהו בין יומן אישי לזרימת תודעה. עם השנים השתפרתי, ופיתחתי מנהג להעביר בין חברות קרובות את הבלוק אחרי שסיימתי לכתוב אותו. בגלל שהגבול בין מציאות לדמיון לא לגמרי ברור, רוב הזמן לא השתמשתי בשמות אמיתיים, אבל אני מניח שהקרובים יכלו לנחש בקלות במי מדובר. הבלוק הצהוב היה כלי מעולה לצלוח את גיל ההתבגרות, וזה היה רעיון טוב להמשיך גם אח"כ, ולצערי לא הצלחתי לשמור על קונסיסטנטיות.

אחרי הפעם הראשונה שלקח לי יותר משנה לסיים בלוק ניסיתי להמציא חוקים ופורמטים חדשים (הבלוק העשירי ניסה לחקות את השער האחורי של עוזי וייל בקטע מביך). אפילו ניסיתי לערוך את כל הבלוקים מחדש ולשתול להם שלד עלילתי, או לתכנן אלבום קונספט סביבו אבל זה לא ממש החזיק, וזה בסדר. רגע הדשדוש הראשון התחיל בתקופה של צבא ואהבה חדשה ויצירה מוזיקלית שתפסה תאוצה ותשומת לב. אבל בסופו של דבר מי שכנראה קברו את הבלוק הן הרשתות החברתיות, הרי מה שווה בלוק צהוב שנשכח במגירה מול לייקים ופירגונים בזמן אמת? פייסבוק כנראה גם השפיעה על סגנון הכתיבה שלי. כמה שלא אנסה, זה לעולם יהיה יותר מודע ומחושב (ומוקלד) ממה שאכתוב בבלוק.

חדי העין בטח שמו לב לבלוק הצהוב (הקטן) שמופיע על עטיפת "מתעלם מהצרכים", או לנוכחות הדומיננטית שלו בקליפ. אז מצחיק ששם הבמה שלי הוא (היה?) "דיגיטל_מי", אבל כרגע אני תוהה ביני לבין עצמי איך להוריד במינון הרשתות החברתיות וזמן מסך הטלפון ולהגביר במינון של הבלוק הצהוב והעט השחורה. בכל אופן, אני נמצא כרגע במצב לחגוג אותו, (סגירת מעגל בן 12 שנים זה לא צחוק) ומרגיש חשק לשתף קצת עמודים מבלוקים ישנים יותר, כי למה לא.