הדיסק הראשון שקניתי היה האלבום הראשון של הפרודג'י. בדיוק היתה לאח שלי בר מצווה, הוא קיבל מערכת סטריאו וקנינו את הדיסק ביחד, כי ממש אהבתי את "אאוט אוף ספייס". בגלל שקנינו את הדיסק ביחד יכולתי להקשיב לו כמה שרציתי וגם לשבת ולבהות בעטיפה החיצונית והפנימית, כמו שילד בן תשע או עשר בוהה בדבר המגניב הראשון…

בילי קורגן הוא אחד המוזיקאים האהובים עלי, וככל שהזמן עובר קשה לי לסנגר על העובדה הזאת. אני תומך בהחלטה של כל אמן לחפש כיוונים חדשים ולעשות מה בראש שלו, חבל לי שזה קורה לאמן שאני כל כך אוהב ושהתוצאה כל כך לא לטעמי. האוסף הזה שוכב לי בהארד דיסק כבר בערך שנתיים, וככה גם הכוונה לפרסם…

שלושת השנים שהתחילו באמצע שנות התשעים הולידו תור זהב של מוזיקה שההד שלה עדיין משפיע על קצב פעימות הלב שלי. אני אשתדל לא להכנס לניימדרופינג, ופשוט אציין שמבחינת האבולוציה והנקודה בזמן של מספר זרמים מוזיקליים- כמו היפ הופ וטרנטייבליזם, מוזיקה אלקטרונית שכלתנית, רוק-פופ (גם בריט פופ וגם הסמשינג פמפקינס, לא משנה איך הגל שהשתייכו אליו…