מיקסקלאוד עשה אותי בן אדם טוב יותר (אבל תקע אותי בבית)

נתקלתי בסדרת ה Essentials הנחשבת של ה BBC עוד בימים של המודמים שמתנתקים כשמתקשרים הביתה. הבנתי מהר מאוד שהיא מתמקדת בסגנונות אלקטרוניים שלא מדברים אלי, אבל שמדי פעם מתארח בה לשעתיים איזה די ג'יי או הרכב אהוב, ושווה לנסות לעקוב. החיפושים היו סוג של יריה בחשיכה, והייתי צריך לדעת בדיוק את התאריך, למצוא משתמש בנאפסטר/ קאזה/ איימש/ סולסיק, ולקוות שהוא מתחבר כל יום ופנוי להורדה. זה לא היה כיף וזה לקח המון זמן. לאחרונה גיליתי שמשתמש חרוץ העלה את כל התכניות (הראשונה עלתה באוקטובר 1993) להאזנה במיקסקלאוד. היתה לי שעה פנויה, אז עברתי על הרשימה (מעל ל1300 תכניות), וסימנתי את אלה שסקרנו אותי. כשראיתי תכנית מסקרנת פשוט העברתי את העכבר על התמונה הסמוכה ושמעתי כמה קטעים קצרים מתוך הסט. אחרי שעה או יותר כבר היה לי פלייליסט של בערך 40 תכניות, כלומר בערך 80 שעות של מוזיקה ממוקסת שלפחות קצת מסקרנת אותי. חלום.

אפשר להקשיב לפלייליסט הזה פה בנגן המצורף: זה מתחיל בסט של פורטיסהד מ1995, ממשיך עם "הצלילים העתידיים של לונדון" מ 1993, וכן הלאה. שימו שניה משהו, שיהיה ברקע.

אז אפשר לומר שבערך כל מה שכתבתי בפוסט הקודם על סנוביות מוזיקליות ואיך אני סבבה עם זה– כל זה לא היה קורה בלי מיקסקלאוד. כל הקטע הזה של מאגר אינטרנטי עצום של די ג'יי סטים, פודקאסטים, תכניות רדיו ומיקסטייפים להאזנה חופשית, נגישה ונוחה הוא פריבילגיה של הדור הנוכחי. אם מישהו היה רוכש את הזכויות של הפוסט הזה ומסריט אותן, הייתם מקבלים סיקוונס קורע על כל הדרכים ההזויות שבהן ניסיתי להחשף למוזיקה מעניינת חדשה. זה כלל וריאציות של חיבורים של טייפ דאבל קאסט עם טלוויזיה, וידיאו, מערכת סטריאו ורדיו, המתנות אינסופיות בימים של אינטרנט מקרטע, שבועות מצטברים של דפדופים בין ערימות תקליטים, דיסקים וקסטות, ואם קצת מתפלפלים אז גם מאות מסיבות והופעות במקומות הזויים. צחוק צחוק, אבל היום לא תראו ילד שרץ מהשאוורמה של אחרי הצופים לתפוס את השעה וחצי האחרונה של המצעד הלועזי ברשת ג'.

היום אני עוקב אחרי קצת יותר מ-50 חשבונות מיקסקלאוד, ורובה המוחלט של המוזיקה החדשה שאני אוהב מגיעה משם. החיפוש אחר מוזיקה אלטרנטיבית או סתם מוזיקה לפי טעם מעולם לא היה קל ונוח יותר עבורי. יש לי גישה למוזיקה בשלל ז'אנרים, גוונים וקונספטים, וזה לגמרי שינה את ההרגלים שלי, וגם הפך אותי להרבה הרבה פחות מתוסכל מוזיקלית. לכן זה רק טבעי שאמליץ על עמודי מיקסקלאוד שאני אוהב, וכמובן שאעשה את זה ביותר מסתם רשימה אלא בסדרת פוסטים. כל המלצה היא מאגר מוזיקה נגיש, חלקם מתעדכנים בתדירות גבוהה, וזה אוצר מדהים שהפך לאפשרי רק בשנים האחרונות.

mixcloud-comm-380x200תרבות הדי ג'יי סטים לא רחבה וידועה כמו תרבויות אחרות של צריכת מוזיקה (אלבום/ קליפ/ שיר וכו'), ואני יכול להבין את הבלבול בצעדים הראשונים, או בניסיון להבין את ההבדל בין מיקסקלאוד לסאונדקלאוד לפלייליסט של יוטיוב, ולמה צריך את זה כשיש אפל מיוזיק, ספוטיפיי או כל שירות סטרימינג אחר. טחנתי על זה את השכל בעבר ואני מעדיף לא לחזור על זה, מה גם שמדובר בהמלצה שעומדת בפני עצמה שלא סותרת הרגלים ושירותים אחרים. ההמלצה שלי היא להרשם לאתר ולעקוב אחרי משתמשים שמדברים אליכם. אם יש לכם כיוון כללי של אמנים אלקטרונים, תחנות רדיו או לייבלים שאתם אוהבים חפשו אותם, או כל אמן אהוב שעולה על רוחכם- אולי הקדישו לו תכנית מעניינת או שהתארח באחרת. פשוט תלחצו פליי על משהו שנראה לכם מעניין (או משהו מההמלצות פה) ותזרמו משם. בגדול הרשימה של האסנשייל מיקס בתחילת הכתבה אמורה להספיק כדי לקבל מושג כללי ולמלא שבוע של האזנה רצופה, אבל אם כבר נרשמתם (ותכלס גם אם לא), ארחיב את ההמלצות עוד קצת, הפעם עם דגש על משתמשים מקומיים. לא רואה טעם בגילוי נאות אבל צאו מהנחה שכולם סחבקים שלי ואומרים לי שלום ברחוב. כמובן שאם אהבתם משתמש מסוים, מומלץ לבדוק אחרי מי הוא עוקב ומה הוא אוהב, וכן הלאה.

[לחצו פליי כדי להאזין לסט נבחר או על משהו אחר בנגן כדי להגיע לעמוד המדובר במיקסקלאוד]

העמוד הישראלי המושקע ביותר שייך לרעש האוור הירושלמים. הקולקטיב/רדיו/לייבל אחראי לכמה מהמסיבות הטובות שביקרתי והשתתפתי בהן בשנים האחרונות, ומצאו במיקסקלאוד בית חם לחזון האקלקטי שלהם. העמוד כולל תת-עמודות שמוקדשות לתכניות שונות שמשודרות באתר של רעש האוור, ובסך הכל קרוב ל-200 תכניות שמתעדכנות בתדירות גבוהה. בין השאר תוכלו למצוא שם הקלטות מ"החזית הירושלמית" של פסטיבלי ירושלים 2014 ו-2015, תכניות של מארקי פאנק, פרי דה רובוטס (מלוס אנג'לס) ושלל מיקסטייפים אורחים (אפילו אני התארחתי!).
מוסד תרבותי אורבני נוסף הוא רומנו, לבית אייל שני ותדר (אחת ההשפעות הברורות על רעש האוור), שתכניות ודי ג'יי סטים באינטרנט זה לא דבר שזר להם. בעמוד של המסעדה/ מועדון התל-אביבי תוכלו לשמוע סטים שהוקלטו במקום. כרגע ההתמקדות היא בתקלוטי סוף השבוע עם אורחים מחו"ל, אבל הפייבוריט שלי הוא ללא ספק הקלטה של 3 שעות מתוך סשן דאב עמוק של טרטל, מיקסמונסטר ואורי וואקה.
נשאר קצת במחוזות הדאב – העמוד של גל עילם לבית חומוס אבו-דאבי אמנם בקושי מתעדכן, אבל הוא מכיל ספריית רגאיי ודאב שכוללת גם הקלטות של תכניות רדיו, תקלוטים חיים וגם מיקסטייפים שהוקלטו במיוחד עבור "אבו-דאבי רקורדס". גם בעמוד של מיקסמונסטר תמצאו הקלטה מסשן של אבו-דאבי, אבל רוב העמוד מוקדש לגרובים ים תיכוניים. אלה יכולים להיות פלייליסטים ישראלים שרקח כחלק מהצמד "רדיוטריפ", ובין אם אלה הפינות הנדירות ביותר של מוזיקה מזרחית שהוקלטה והופצה בארץ, למשל פרויקט תיעוד מיוחד של שירי נצחון שהוקלטו במקור כדי להתגרות באוייב הערבי, במיקס אינסטרומנטלי מיוחד שמסית את הדגש מהעקיצות הלוחמניות (תלחצו פליי פה למטה).
אם עמוד התכנית של מארקי פאנק ברעש האוור לא מספיק לכם (בקושי 60 תכניות), אז כדאי לכם לבדוק את העמוד האישי שלו. ואם גם אותו ואת 30+ הסטים/ תכניות שבו אתם מכירים, תבדקו את העמוד של גילדת התקליטים, המקום שבו הוא מעלה תקלוטים איזוטריים ממש. הוא כל כך איזוטרי שיש שם רק תקלוט אחד, אבל איזה תקלוט (תלחצו פליי פה למטה)… וברצינות- מארקי הוא מהאובססיביים שבאספני הגרוב האקלקטי בארץ, הוא אינציקלופדיה ומאגר של כל כך הרבה צלילים ורעיונות ביזאריים. גם אם תרצו יהיה זה בלתי אפשרי לעקוב ולהבין את הכל, אבל הסקרנות משתלמת וכדאי לשוטט ולנסות (אני כמעט בטוח שיש גם חשבון לארכיון מארקי פאנק, אבל אותו תצטרכו למצוא לבד).
 אני חושב שאת ירדן אלבוכר/ יונדר הכרתי דרך חיים כהן, חברי להרכב "ביטר ג'וז", כשהופענו והיא תקלטה לפנינו ואחרינו. זה היה כל כך מזמן ואני זוכר שנהניתי וכששאלתי אותה איפה אפשר לשמוע תקלוטים שלה היא הפנתה אותי לאתר icast המסורבל והלא ידידותי. לשמחתנו היא הצטרפה למיקסקלאוד לפני בערך 3 שנים, ומאז העלתה מעל ל70 סטים של מוזיקה פסיכדלית, אפלה, אקספרימנטלית ומלוכלכת- כולם נגישים להאזנה מיידית בקלות. בלחיצת כפתור ממש!

ההתלהבות שלי מאיך שהאתר הזה שינה את חיי מצחיקה אותי. אני מרגיש כמו אדם בן 70 שמקבל שלט של טלוויזיה בכבלים אחרי חיים שלמים של אנטי מחיקון. אני לא באמת זקן, אבל אני בכל זאת כל כך זקן שכשהתחלתי להוציא מוזיקה העליתי אותה ל-mp3.com ולבמה חדשה, ועשיתי את זה בלילה כדי שאף אחד לא יתקשר וינתק את המודם. אני זוכר כנסי מוזיקה שהתמה המרכזית בהם היתה הריכוזיות של מייספייס. אבל יותר מהכל אני זוכר שהייתי יוצא למסיבות או תקלוטים בעיקר כדי לשמוע מוזיקה שאני לא מכיר. איזה מין דבר מוזר זה, הא?

(לא הספיק לכן? המשיכו פה!)

4 מחשבות על “מיקסקלאוד עשה אותי בן אדם טוב יותר (אבל תקע אותי בבית)

  1. בהחלט אחת האפליקציות היומיומיות שלי.
    כדאי להוסיף את הסטים של מגזין המוסיקה קולומבוס. לא אלקטרוני אבל יש שם הרבה פנינים אינדיים.

  2. פינגבק: המלצות מיקסקלאוד – היפ הופ מיקסטייפים | הלא קריטי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s