כוחן של מילים: בחנויות תקליטים בפולין ובכלל

קווסטים ממוחשבים כמו "שוליית המכשף" הטמיעו בי את התפיסה שהעולם פרוס בפניי, ושבעזרת מילים אני יכול להפעיל בו פונקציות. יש מילים שיפתחו את הלב של הזר או הזרה שמולי, יש כאלה שיסגרו, ונדמה שהאפשרויות הן בעצם בלתי נגמרות, הכל תלוי במילים שאבחר. עבדתי תקופה בדוכן המגזינים המיתולוגי בדיזנגוף סנטר, ויש לי עשרות סיפורים על תגובות שונות לשאלה "סליחה איפה המשביר?", ולסיטואציות שהתפתחו משם. עוד לפני ימי היוטיוב ואוספים של סרטוני ביזאר היה לי ברור שכל סיטואציה, גם הבנאלית ביותר, יכולה להתפתח לכיוונים מופלאים ולשפלים חסרי תקדים. העולם הוא כמו אינטרקום עם קודן, אני משתדל להזכיר לעצמי, ויש כמה קודים שמפעילים דברים לא צפויים בעליל מעבר לפתיחת דלתות.

ובמעבר חד מניו אייג' תודעתי על רגל אחת לאיסוף תקליטים. קבלו ציטוט (בתרגום חופשי) מביקורת על חנות ספציפית בקראקוב שנדלתה מהאתר record junkies שמדרג חנויות תקליטים מכל העולם, כפי שנכתבה ע"י 'ביטל גאי סקוט' במאי 2009: "אני לא בטוח שהמקום הזה צריך להופיע ברשימות פה. ביקרתי שם היום – בעל המקום (שמדבר אנגלית מושלמת) שאל מה אני רוצה, עניתי שאני רוצה לראות אם יש לו תקליטים של הביטלס. הוא ענה "המקום הזה הוא לא חנות" ו"למה אתה מופתע שאני אומר את זה?". עניתי לו רק בגלל שבאתר הזה היה כתוב שזו חנות. הוא אמר "זה מקום בשביל החברים שלי". ואז הוא הראה לי ערימה של תקליטים רוסיים של הביטלס. לכולם היה תג מחיר עליהם. אז אולי אני לא הייתי חבר שלו, אבל אולי אתם כן".

us-ipad-4-simon-the-sorcerer

שוליית המכשף. קלאסיקה

לא מה שלקוח מצפה שיקרה כשהוא נכנס לחנות, הא? נתקלתי בהרבה מוכרי תקליטים בחיי, כמה מהם לא נעימים במיוחד, אבל הסיפור הזה לגמרי לוקח את תפיסת הקווסטים והצפנים שלי לרמות אחרות והפוכות. האמת היא שקרה לי מקרה דומה ביפו: נכנסתי לחדר שהדלת שלו היתה פתוחה בקומת קרקע בשוק הפשפשים, עם ערימות של תקליטים מקוטלגים בקופסאות, והמוכר שישב מאחורי קופה גירש אותי כי 'זו לא חנות'. למזלי בביקורי בקרקוב הגעתי למקום מוכן, ודאגתי להציג את עצמי, לספר ששמעתי על המקום דברים טובים מחברים משותפים, ולשאול אם זה בסדר שאסתכל על התקליטים. פיטר, המוכר, היה חמוד, לבבי ומסביר פנים.

העמוד ההוא של רקורד ג'אנקי מציע ביקורות משני הכיוונים, סיפורי זוועה וסיפורי אהבה (הייתי שם קישור אבל האתר בשיפוצים). באחד מסיפורי האימה מספר בחור כבד שמיעה על תחושות תוקפנות קשות, ועל תגובה קיצונית אחרי שהציג את עצמו כאספן. לפי אותו אספן, פיטר הזדעק ברגע שנאמרה המילה ("collector"), וזה כנראה השלב שבו השיחה התדרדרה לשפל. בחור אחר כתב לפני שנה "אל תתייחס אליו כמו אל חנות, הוא שונא את כל הבולשיט של 'שירות לקוחות'. בחור נחמד, ממש בעניין של סאונד, מוזיקה ווייניל. ה'מבקר' האידיאלי מבחינתו מציג את עצמו, מספר איזו מוזיקה מעניינת אותו, מבקש רשות להסתובב בחנות, מתייחס לתקליטים בזהירות, ולא מתחילים להתפאר באוסף הגדול והתקליטים שיש להם. הוא לא אוהב אספנים, הוא אוהב אנשים שאוהבים לחקור ומרגישים מוזיקה ולא באים כדי להשלים איזה פרויקט אספנות. ברצינות, הוא ג'נטלמן, לא זבן…". לדעת איך לגשת לאנשים זו אמנות שנדרשת מכל בן אנוש במגע עם העולם, וזו בסיסה של "תפיסת הקווסט" שאני מציג פה מלכתחילה. עם מוכרי תקליטים- פי כמה.

הרגלי האספנות שלי בעייתיים. אני לא קונה הרבה תקליטים, ומשתדל להוציא עליהם כמה שפחות. אני אוהב לחפור בארגזי תקליטים ולמצוא תקליטים מוזרים ולצאת מהחנות עם 12 תקליטים שאני מהמר על טיבם ב-80 שקל מאשר לקנות תקליט ידוע יחסית במצב מצוין. זה התחיל בבניית אוסף התקליטים שלי הראשוני שלי בזיל הזול, והמשיך כשחיפשתי תקליטים לסמפל בשביל המוזיקה שאני יוצר. העדפתי להתעסק עם צלילים שזרים לי יחסית, נגיד מוזיקה יידית או דרום אמריקאית שבד"כ נמכרים בפחות מעשרה שקלים בכל חנות בארץ. אפשר להרגיש את זה באלבום 'מתעלם מהצרכים' שיצא לי ב-2008 (בהוצאת אודיו מונטאז'). אם לוקחים את הקטע השני 'אני_דיגיטלי', אז אפשר למצוא שם שימוש בשני קטעים מתקליט של מוזיקה דרום אמריקאית (0:00/ 1:06), מתקליטון יידי (1:56), מתקליטון של אינציקלופדיה מוזיקלית (0:18), וגם תופים מתקליט של סמשינג פמפקינס (0:00), שעליהם אני כמובן מרשה לעצמי לשלם ביד יותר נדיבה.

לאספנות מהסוג הזה יש חסרונות. מעבר להתרחבות אוסף התקליטים שלי בהרבה תקליטים שבאמת לא שווים כלום (לצד כמה פנינים מפתיעות ב-4 שקלים), זה מונע ממוכרים בחנויות תקליטים לפתח איתי יחסים אינטימיים. היחס בין מוכר תקליטים לקונים שלו הוא מורכב, ולפעמים אפשר להרגיש התנשאות מצד המוכר, וזה לגיטימי כשנדרש ממנו להיות שילוב של מוזיאון, מרכז הסברה ובעל עסק. היחס לאספנים/ לקוחות חוזרים הופך לאישי באופן טבעי עם הזמן, וביחסים טובים בין מוכר לאספן המוכר ישמור לאספן תקליטים שהוא יודע שחסרים לו, או שעלולים לעניין אותו. בתור אחד שבעיקר מחפש תקליטים מוזרים בזול, ומוכן בעבור זה לעבור במשך שעות על ערימות של תקליטים שמייצרים למוכר רווח שולי, לא נהניתי אף פעם מיחס שכזה, ובצדק. בפעמים הבודדות שמוכרים ניסו לקלוע לטעם שלי זה לא עבד, ומאז היחסים שלי עם מוכרי התקליטים בארץ הם די קונקרטיים ומנומסים. איפה אני ואיפה ההוא שמחפש תקליטים של להקה/ מעבד/ הוצאה ספציפית, ומוכן לשלם עליהם ביוקר.

TART

הסכנה הכי גדולה בפולין- טארטים זולים

נחזור לפיטר, אי שם בקראקוב. בזכות ידע מוקדם פיטר קיבל אותי מיד בתור חבר, וכשהתפנה משיחה עם חברים אחרים התעניין במה שאני מחפש, התרשם מהתקליטים שבחרתי להאזין להם מתוך הארגזים שלו, ושאל אותי שאלות לגבי מוזיקת כליזמרים, בין השאר. האווירה ב'חנות' היתה נעימה וכיפית, ובמשך קרוב לשעתיים כיסיתי את רובה, הקשבנו ביחד לדברים שבחרתי ודיברנו על כל מיני עניינים מוזיקליים ותרבותיים. בכלל, מגניב להסתובב בעיר זרה ולגלות מישהו ששמח להיות חבר שלך אם רק תקיים את הטקס הקטן והסודי. דיברנו קצת על פסטיבל off שביקרתי בו כמה ימים מאוחר יותר, וכשהוא סיפר שמנהל הפסטיבל היה הסולן של להקת מייסלוביץ', התחלתי לשיר שם שירים של הלהקה (יש לי דיסק שלהם!), והוא נקרע מצחוק. נפרדנו בחיבוק ובאופן מוזר קצת התגעגעתי אליו אחרי כמה שעות.

אני לא מיתמם- זו בפירוש סוג של מניפולציה, כזו שמזכירה דיירים שנכנסים באמצע העונה לאח הגדול ויודעים בדיוק איך ללחוץ על כל מתמודד. ועדיין, מסקרן לדמיין מה אפשר להגיד או איך אפשר לגשת לאנשים ולאן זה יוביל. וברור שמקום שהחוקים בו ברורים לכאורה, כמו חנות (לא משנה של מה), מכוון את הנכנסים אליו (הלקוחות) לכיוונים מאוד ספציפיים של התנהגות (כמו במערכון ההוא של דייב שאפל). טוב, אני חופר. מקווה שהעברתי נקודה כלשהי. בכל אופן זה בכלל היה אמור להיות פוסט המלצה על אטרקציות לחולי תקליטים בפולין, אבל איכשהו נשכח לארבע שנים ונשלף ממש השבוע, בעקבות חשק שעשה לי הפוסט הנפלא של האספן אבידן וייס בבלוג של תדר. אז הנה פולין זולה באופן כמעט שערורייתי ויש בה כמה פסטיבלים מוזיקליים מגניבים בקיץ, ויכולה לשמש כתחנת ביניים בטיול אירופי בדרך לפראג או ברלין, נגיד. תהיו מוכנים לספוג בדיחות שואה כשתספרו לחברים חוויות מהטיול, מה שיגרום לכם להבין למה יש אנשים בחו"ל שעדיין חושבים שישראל היא מדבר עם גמלים ופיגועים.

ff

סתם תמונה גנרית של אוכל טעים בפולין כדי ליצור הפרדה

*אז הפוסט נכתב לפני 4 שנים ואוחסן, ואז נערך שוב לאחרונה. קחו את הזמנים ולפיכך את ההמלצות לגבי המקומות בערבון מוגבל, בתקווה שלפחות חלקים ממנו עדיין רלוונטיים

למבקרים בקרקוב אני ממליץ על ה'חנות' של פיטר, אפילו רק בשביל הניסוי החברתי. היא נקראת "היי פידליטי" ונמצאת ב  Podbrzezie 6. .אם אתם בקטע של היפ הופ או מוזיקה אלקטרונית חפשו את "פולז בוטיק" שנמצאת כמה מטרים משם.

בקטוביץ' אפשר למצוא חנות חמודה ברחוב 3maja 19, בתוך החצר הפנימית. הגעתי לחנות בעקבות דוכן שהיה בפסטיבל off, ובגלל שחלק מהחנות הועברה לדוכן ההיצע היה יחסית מוגבל אבל עדיין כיסה כמה עשרות ארגזים.

DSCN9186

היי ג'ו. אולי חנות התקליטים הכי צרה שהייתי בה

בוורשה אפשר למצוא סניף קטן של rough trade לאוהבי האלקטרוניקה, ההיפ הופ והפ'אנק. לא רחוק ממנה יש/ היה את hey joe הקטנטנה והצרה. מדובר בחלון ראווה דחוס וחם שקשה לזוז בו, אבל עם מוכר לבבי שמוכן להאזין ולהתאמץ עבור כל מבקר. המחירים קצת יקרים בשתי החנויות הנ"ל, ונעות בין 40 ל80 זלוטי בממוצע. בhey joe יש מבחר יותר ביזארי אז כדאי לעבור שם רק בשביל הסאונה והחוויה. יש כמה חנויות ברחוב tamka שנמצא במרחק הליכה משתי החנויות הנ"ל. לא זוכר את הכתובת אבל שלוש מהן נמצאות במרחק 100 מטר אחת מהשניה. שתיים מהן סמוכות ואחת ממולן. האחת שממול היא הזולה מחנויות פולין שביקרתי בהן, ואפשר היה למצוא בה תקליטים של הלייבל פולג'אז בסביבות ה-20 זלוטי (25 שקל בערך), שזה בערך חצי מחיר משאר החנויות.

סליחה על ההמלצות החסרות. התחלתי לכתוב את הפוסט לפני 4 שנים ומשום מה לא סיימתי חלק מהפרטים החשובים, אז בין למחוק ללהשאיר רשימה כללית בחרתי באופציה השניה. בכל אופן, בפולין יש מלא טארטים טעימים בזיל הזול (אזור ה5 זלוטי, אלא אם היתה עליית מחירים משוגעת מאז הביקור האחרון) ותכלס זה הדבר הכי מסוכן ושווה שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s